פסק-דין בתיק ב"ל 11581-08

1.         השאלה המתעוררת בתביעה זו שלפנינו הינה האם זכאית התובעת לגמלת שמירת ההיריון, אף כי במהלך התקופה שבה היתה אמורה התובעת להיות בשמירת היריון היא נסעה  לנופש בחו"ל. הנתבע הכיר בתובעת כזכאית לגמלת שמירת הריון. אולם משנודע לנתבע כי במהלך תקופה זו נסעה התובעת לחו"ל, בוטלה רטרואקטיבית זכאותה לגמלה, וכתוצאה מכך נוצר לתובעת חוב.

2.         ואלו העובדות המוסכמות בענייננו:

א.         התובעת, ילידת 1976, עבדה ביד ושם במחלקת המחשבים כנותנת תמיכה טלפונית.

ב.         ביום 27.4.08 הגישה התובעת תביעה לתשלום גמלת שמירת הריון (להלן - הגמלה). בטופס התביעה נכתב כי התובעת סובלת מכאבי גב (נ/2, נ/3). ביום 7.5.08 אושרה התביעה לתקופה שמיום 1.3.08 ועד ליום 15.6.08. בתום התקופה, הגישה התובעת תביעה נוספת לגמלת שמירת הריון עד לתאריך הלידה המשוער (25.7.08). אף תביעה זו אושרה.

ג.          התובעת יצאה לנופש בתורכיה מיום 30.3.08 ועד ליום 3.4.08. משנודע הדבר לנתבע, נשללה הגמלה מן התובעת מיום 30.3.08 ואילך (מכתב מיום 30.6.08) על פי הוראות סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי או החוק) ותקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991 (להלן - תקנות הביטוח הלאומי). זכאות התובעת לתקופה שמיום 1.3.08 ועד ליום 29.3.08 נשללה על פי הוראות סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי - אי צבירת 30 ימים רצופים.

ד.         בשל שלילת הגמלה נוצר לתובעת חוב המקוזז מקצבת הילדים המשולמת לה, בשיעור של 50%.

ה.         בחודש יולי 2008 הוספה בדברי ההסבר לטופס התביעה לגמלה לשמירת הריון הוראה לפיה יציאה לחו"ל שוללת את הזכאות לגמלה לשמירת הריון.

3.         טענות הצדדים

התובעת טוענת כי הגמלה נשללה ממנה שלא כדין, וכי על פי הוראות החוק, אין כל מניעה כי תטוס לחו"ל. ההוראה השוללת זכאות לגמלה בשל יציאה לחו"ל פורסמה לאחר שנסעה לחו"ל ונשללה גמלתה. הנתבע אינו רשאי לפעול על פי הוראה זו באופן רטרואקטיבי. מכל מקום, היה על הנתבע ליידע את התובעת כי בכוונתו לשלול את גמלתה, ולאפשר לה להשמיע את דברה. 

זאת ועוד. במסגרת עבודתה נדרשה התובעת לשבת ברציפות במשך כ-8.5 שעות בכל יום. התובעת סבלה מכאבי גב, ולכן קיבלה אישור מפרופ' יגל, הרופא המטפל בה, לשמירת הריון. עם זאת, התובעת לא נזקקה להשגחה רפואית צמודה. הטיסה לתורכיה נמשכה כשעה וחצי ולא דרשה מאמץ פיזי. על כן התיר הרופא המטפל את הנסיעה. משכך הסיבה הרפואית שבגינה שהתה התובעת בשמירת היריון, דהיינו- כאבי הגב, שרירה וקיימת ואין בטיול לחו"ל בכדי לאיין אותה. משכך לא היה מקום לשלילת הגמלה.

התובעת מוסיפה עוד כי שלילת הגמלה בשל יציאה לחו"ל מהווה פגיעה בזכות היציאה מישראל שהיא זכות חוקתית, ועצם האיסור הגורף על יציאה לחו"ל הינו בלתי סביר.

4.         מנגד טוען הנתבע כי הגמלה משולמת כאשר קיים סיכון לאשה ההרה או לעוברה (סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי) והיא נזקקת להשגחה תמידית. התובעת טענה כי סבלה מכאבי גב עזים אשר לא אפשרו לה לתפקד. משכך, תמוה כיצד בחרה לנסוע לחו"ל, כאשר נסיעה זו דורשת עמידה בתור, ישיבה ממושכת במטוס, הרמת תיקים ועוד. כמו כן, בזמן שהותה במטוס או בנופש, אין היא נתונה להשגחה רפואית צמודה.

            חופשה בחו"ל אינה עולה בקנה אחד עם סכנה לאשה ההרה או לעוברה. משבחרה התובעת לטוס, התבטלה הסיבה שבגינה אושרה לה הגמלה. הנתבע מוסיף כי על פי הוראות סעיף 58(2) לחוק הביטוח הלאומי, היה על התובעת להראות כי לא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה. כמו כן על פי סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי יחידת הזמן לצורך זכאות לגמלה הינה בת 30 יום. לפיכך, משנשללה זכאות התובעת לגמלה מיום 30.3.08,  לא נצברו 30 ימים מ-1.3.08 ועד ליום 29.3.08 כנדרש. לפיכך תביעתה לתשלום גמלה עבור תקופה זו נשללה ממנה כדין.

5.         הוראות החוק

            סעיף 58 לחוק קובע כי:

"שמירת היריון - היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1)  מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2)  סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה" (ההדגשה הוספה ד.פ.).

            הוראה זו, הוספה על פי תיקון לחוק עבודת נשים, התשי"ד -1954. בהצעת החוק נאמר כך: